למה חשוב להציב גבולות בין בית לעבודה וכיצד לעשות זאת בהצלחה?

השאלות הללו העסיקו אותי כשכירה במשך שנים רבות, כמו שהן מעסיקות אותי גם כיום כעצמאית. ובתקופות הסגר בשנה האחרונה אני פוגשת אותן בעוצמות גבוהות אף יותר. בעלי ואני עובדים מהבית, הבת שלי כל היום בבית, ואנחנו לא נפגשים במהלך היום, עד לשעות הערב המאוחרות. הגבולות בין הבית לעבודה היטשטשו מאוד.

למה חשוב להפריד בין בית לעבודה ולשמור על גבולות ברורים?

שימת הגבולות מעודדת אותנו להפריד בין הזמן שמוקדש לעבודה, לבין הזמן שמוקדש לבית, למשפחה, לעצמנו ולטעינת מצברים. הצבת גבולות ברורים לא אומרת שלא נחשוב על עבודה כשאנחנו לא עובדים או שלא נחשוב על דברים אישיים בזמן העבודה. כשאנו שמים גבולות בין העבודה לבית אנו מסייעים לשמור על הזמן שלנו, על האנרגיה, על המטרות ועל תחושת ההגשמה שלנו. עצם שמירת הגבולות מונעת שחיקה לאורך זמן ולכן חשובה גם לארגונים בהם אתם עובדים.

מהם הגבולות?

חלק מגבולות העבודה הם פונקציונליים וברורים - כמו כשאנחנו הולכים לישון, בעוד שאחרים הם בלתי מוחשיים וגמישים יותר, למשל מענה לשיחות עבודה מחוץ לשעות העבודה.

בתהליך קבלה למקום עבודה חדש, כדאי מאוד לייצר שיח על גבולות: רצוי לדבר על מהן שעות העבודה של הארגון; האם יש ציפיה לשעות נוספות ארוכות באופן קבוע? האם יש ציפיה לזמינות בכלי התקשורת השונים (ווטס אפ, סלאק, מיילים) בכל שעות היום? החליטו מה המדיניות שלכם לגבי רשתות חברתיות: האם תרצו להתחבר לעובדים / מנהלים מן הארגון ברשתות החברתיות או שאולי זה המקום שלכם לקשרים חברתיים ומשפחתיים בלבד?

לי באופן אישי מאוד עזר לאורך השנים להגדיר יומיים קבועים קצרים - בהם הייתי פחות שעות במשרד ואת יתר הזמן הקדשתי למשפחה או לעצמי (לימודים, תחביבים) ויתרת הימים היו ארוכים יותר בעבודה, בהם דאגתי לגיבוי ועזרה בבית. המתכון הקבוע הזה יצר סדר גם לי באופן אישי וגם למשפחה.

בשנים הרבות בהן ניהלתי משאבי אנוש, היתה לאנשים סביבי נטיה לחשוב שגברים פחות צריכים לשים גבולות ורק אמהות צריכות לשים גבולות. אבל מה עם גברים שרוצים להיות מעורבים בגידול הילדים שלהם? ומה עם א.נשים שרוצים לפתח תחביבים או להשקיע בלימודים בזמנם הפנוי? האם אין זה לגיטימי?

כיום, למרות היותי עצמאית, אני עדיין חווה קושי לשים גבולות בין הבית לעבודה.

בדיוק בגלל זה ברצוני לשתף במספר טיפים שעוזרים לי ואולי יעזרו גם לכם לשים גבולות ברורים ולעמוד בהם:

1. הבינו את הערך שלכם: אם אנחנו כל הזמן במרדף אחרי המשימות - תחושת "חוסר ההספק" תציף אותנו, ותייצר לאורך זמן תסכול ושחיקה. לכל אחד מאיתנו יש ערך ייחודי, וחשוב שנדע להעריך את ההישגים שלנו. כשאנחנו מעריכים את עצמנו ואת הכישורים שלנו, אנחנו יכולים להציב גבולות לגבי סוג המשימות והעומסים שאנחנו מוכנים לקחת על עצמנו, ומה נשאר מחוץ לגבולות שלנו. 2. היו ברורים ואל תתנצלו: כשתרצו לשים גבולות, תקשרו אותם באופן ברור, ואל תשאירו מקום לפרשנות אצל הצד האחר. זה ממש לגיטימי לקבוע את הגבולות שלנו. 3. ערכו תאום ציפיות: כאשר תתחילו עבודה חדשה, בנוסף להבנת התפקיד ופרטי חוזה ההעסקה, חשוב מאוד לתאם ציפיות הדדיות עם המנהל ועם התרבות הארגונית. כאשר הציפיות אינן מוגדרות בבירור, הדבר עלול לגרום למתחים מיותרים סביב ציפיות הדדיות שלא מתקיימות. 4. גם עבודה מהבית זקוקה לגבולות: למדנו כולנו בשנה האחרונה, כי עבודה מהבית מצריכה גבולות משלה, כמו שהיא מצריכה גם יותר משמעת עצמית. יש צורך לדעת מתי להניח לעבודה, גם כשאתה תמיד במקום העבודה שלך. חשוב להקפיד על שעות התחלה וסיום של העבודה, על זמני הארוחות, על שעות התארגנות של מקלחות והשכבה של הילדים, ושאר אילוצים משפחתיים וכו'. רצוי מאוד לשים ביומן את המחויבויות המשפחתיות, וכך ליצור חלונות זמן סגורים לטובת העניין. 5. היזהרו משחיקה: שחיקה נגרמת כתוצאה מלחץ מתמשך שלא מנוהל בהצלחה במקום העבודה. שחיקה מתבטאת בתשישות, ריחוק נפשי מהעבודה, תחושות שליליות או ציניות הקשורות לתפקיד; והפחתת יעילות מקצועית. שחיקה יכולה להתפתח גם אצל אנשים שאוהבים מאוד את העבודה שלהם, אבל שכתוצאה משעות עבודה ארוכות וחוסר גבולות ==> יישחקו.

ההגנה מפני שחיקה מגיעה באמצעות הפרדה בין העבודה לבין יצירת חיים מהנים מחוץ לעבודה. חיים מהנים משלבים תחביבים, התנדבות ובילוי עם המשפחה וחברים.

כשאנחנו שקועים בעשייה, קל לאבד את הפרספקטיבה של מה שחשוב באמת. כאשר אנו מחויבים לעמוד בלוחות זמנים תכופים לאורך זמן, עלינו לקחת בחשבון את ההשפעות ארוכות הטווח של להיות זמין תמיד.

זמני חופשה והפסקות לפרקי זמן (כמו גם הפסקות קפה / צהריים) הינם חשובים לטובת מניעת השחיקה. אלו מגבירים את היכולת שלנו להמשיך ולרתום את התשוקה, המסירות והמוטיבציה שלנו לאורך זמן במקום העבודה!

בשנה האחרונה בה יצאתי לעצמאות, את הגבולות שלי אני מייצרת באמצעות יום שלישי - בו אני לא עובדת, לא זמינה לשיחות עבודה, ופשוט מטעינה אנרגיות. אני אוהבת את העבודה שלי!!! אבל עוד קצת סגר בלי הפוגות וטיולים לנשמה... ואני מאבדת את זה !