הפרשנות שלנו היא זו שפוגעת בנו! מכירים את מודל אפרת?

כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בוודאות מלאה, ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מדי שמה שחשבנו שהוא האמת המוחלטת, בעצם איננו כך? ומה שגרוע מכך הוא, שהתגובה שלנו לאירוע היא תוצאה של הפרשנות המוטעית שנתנו לסיטואציה ! לא הכל בחיים הוא שחור או לבן.

מודל אפרת (א.פ.ר.ת) מאפשר לנתח סיטואציות בחיי היום-יום שלנו ולפרק אותן לחלקים המאפשרים לנו לשלוט בתגובות שלנו, על מנת לייצר שיח ומערכת יחסים טובה יותר עם האחר.

ההנחה היא שהתגובה שלנו היא תוצר של פרשנות שלילית שהענקנו באופן אוטומטי לאירוע כלשהו, הפרשנות מייצרת רגש שלילי ואז מגיעה התגובה השלילית.

אירוע -- > פרשנות -- > רגש --> תגובה

באמצעות המודל ניתן לנתח את תהליך החשיבה המתרחש מרגע תחילת האירוע ועד לסופו: אירוע – סיטואציה או מקרה שהתרחש. ** לדוגמא: מועמד מאחר לראיון עבודה. פרשנות – בעקבות האירוע שהתרחש אנו נותנים פרשנות אישית לאותו אירוע. ** במקרה שלהלן: לאחר שהמועמד איחר, המראיין מפרש את האיחור כחוסר כבוד כלפיו. רגש – לאחר שהחלטנו על פרשנות, אנו מפתחים רגש כלפי האירוע וכלפי האדם שהינו חלק מהאירוע. ** במקרה שלהלן: המועמד שאיחר ולא מכבד אותנו, גורם לנו לתחושת כעס ותסכול כלפיו. תגובה – הפרשנות שלנו לאירוע + הרגש = מתבטא בתגובה אמוציונאלית שאינה תמיד הולמת את פרטי המקרה. ** במקרה שלהלן – המראיין מחליט לפסול את המועמד, שכן המרואיין התייחס אליו בחוסר כבוד, ואפילו לא בודק את סיבת האיחור... ואם המראיין היה יודע שהמועמד עשה תאונת דרכים בדרך, ולמרות זאת הצליח להגיע באיחור רק של 10 דקות, האם גם אז היה מגיב באותו האופן?

אז... זכרו לבחון את הפרשנות שנתתם לאירוע, אולי במקרה יש פרשנות אחרת? כזו שהיתה גוררת רגש ותגובה אחרים מצידכם? וכזו שהיתה מעוררת גם תגובה אחרת מהצד השני?