הימנעות - ברכה או קללה?

מי אתם בדרך כלל: האנשים "הנמנעים" או "המתנסים וקופצים למים"?

אנחנו מניחים שאם אדם לא עושה משהו, סימן שהוא לא באמת רוצה.

האמנם?

ומה אם הוא נמנע ולא עושה בגלל שהוא פוחד?

והפחדים מגוונים הם: הפחד להיכשל, הפחד להצליח, הפחד מדחייה, הפחד ממה יחשבו עלי, הפחד כי לא נעים לי…ועוד ועוד.

בתהליכי האימון אני פוגשת אנשים שנמנעים בכל מיני מישורים בחייהם:

אלו שנמנעים מלחפש מקום עבודה חדש, למרות שהם עובדים שנים במקום עבודה שהם לא מרוצים בו. וגם תמיד יש להם הסברים, כמו: "ממילא אין סיכוי למצוא עבודה בשוק של היום", או פחדים סמויים כמו: "המחשבה שאולי אני טוב רק במקום העבודה הנוכחי, ולא אהיה מספיק טוב במקום עבודה אחר".

מנהלים בארגונים, שנמנעים מעימותים עם קולגות, עם עובדים או עם מנהלים בכירים, במחיר של ויתור על הרעיונות והרצונות שלהם.

אנשים שטוענים שהם רוצים בזוגיות, אבל הם לא עושים כלום בנידון. הם נמנעים מלפעול באפליקציות או לייצר לעצמם הזדמנויות להכרויות של אנשים חדשים.

אנשים שטוענים שהם רוצים לצאת לעצמאות, אבל הם נמנעים מלפרסם את עצמם בפלטפורמות השונות.

מהי הימנעות?

הימנעות היא אוסף הדברים שאנחנו לא עושים, שחשוב מאוד שנעשה אותם !

ולמה חשוב להפסיק להימנע?

כי ההימנעות גורמת לירידה בביטחון העצמי ולפגיעה בתחושת המסוגלות, והיא זו שמרחיקה מעשייה ויצירת שינוי.

מעצם ההימנעות אנשים מוותרים על עשייה, ובכך הם לא מתנסים, לא משנים, ומקבעים את המציאות העכורה בה הם חיים.

המחיר הכבד הוא באי יצירת שינוי של המציאות, ובכך חיזוק תחושת הביטחון העצמי הנמוך…

בתהליכי האימון אנחנו מזהים אצל המתאמן את הדפוס של ההימנעות, ופועלים לבנות תוכנית שתאפשר התמודדות והתגברות על הפחד בצעדים קטנים.

ההתנסות בקטן היא זו שמניעה את הגלגלים, ותתחיל ליצור שינוי, תביא להרגשה טובה יותר ותחזק את תחושת המסוגלות !

זהו מעגל הקסמים שבו ההימנעות מובילה לתחושת חוסר מסוגלות , וחוסר המסוגלות ואי העשייה מקדמים את ההימנעות.

אז, אין ברירה, לפעמים חייבים לקפוץ למים...