מספיק להתנצל, להתנחמד ולהקטין את עצמכן…

הפוסט הזה מוקדש באהבה לנשים 👭, ונולד מתוך שיח ומפגשים רבים שאני מקיימת בימים אלה בליווי אנשים בתהליכי שינוי, תעסוקתיים ואחרים.

בלי לשים לב, אנחנו יורות לעצמנו ברגל:

לאופן שבו אנו נוטות להתבטא בכתב ובעל פה, למילים שאנו בוחרות ולעיתים גם לטון, יש השפעה מאוד גדולה על האופן שבו ניתפס.

יש לכך השפעה ענקית בתהליך חיפוש עבודה:

אופן הפניה, אופן ההצגה העצמית בראיונות, ואפילו מתחילה עוד בשלב שבו אנחנו מקבלות החלטה אם לפנות או לא למשרה, כי אנחנו לא עונות אחד לאחד לכל דרישות המשרה…

וכמובן שההשפעה קיימת גם כשאנחנו עובדות ומועסקות, אם במשרה מקצועית ואם במשרה ניהולית:

אופן הכתיבה שלנו במייל כמו גם אופן הפניה שלנו בעל פה לאנשים, משפיע מאוד על האופן שבו ניתפס.

אנחנו פוחדות ממה יגידו עלינו, מה יחשבו עלינו, ורוב השיחות על הערך העצמי שאנחנו עושות עם עצמנו הן מקטינות. קשה לנו להלל את עצמנו, לשווק ולעוף על עצמנו, לא נעים לנו. לא נעים לך לצאת מתנשאת ושחצנית.

ואז המילים שנאמרות או נכתבות הן:

"'רק רציתי להגיד"; "אני מצטערת ש…"; לא נעים לי, אבל…"; "לא רוצה להפריע, אבל...,"; "מנסיוני הקצר" ; "וואו איזו גרועה אני"; "יצאתי סתומה"..🤨

גם כשהשיח הזה מתנהל בראשך , וגם כשהוא נאמר או נכתב ==> התוצאה הזו מקטינה את דעתך ומקטינה אותך !

ואז אנחנו מתפלאות שגברים מקבלים שכר יותר גבוה, כי הם גם דורשים יותר… והם גם יודעים להציג את עצמם ולעוף על עצמם בחביבות ואסרטיביות בראיונות עבודה ולכן הם קיבלו את התפקיד או התקדמו מהר יותר במקום העבודה, ועוד כהנא וכהנא תרוצים שאנחנו מספרות לעצמנו.

אנחנו מאוד קלות על ההדק כשזה מגיע לביקורת עצמית.

אנחנו מחמירות עם עצמנו ואלופות בלפרגן לאחרים.

תחשבי על הקול הפנימי שלך, כמה את נוקשה עם עצמך כל הזמן.

אז בקשה לי אליכן, מהיום, חשבו על איך אתן מתנסחות באופן מקצועי ואסרטיבי והקשיבו לטון 👂:

האם הוא מתנצל או האם הוא דורש/מבקש בצורה אסרטיבית ומקצועית?

הביטו בעצמכן במראה, התמתחו, הניפו את ידיכן למעלה, והיו גאות בעצמכן !😍🦚

שחררו את הבושה, הצניעות והצורך להתנצל, ופשוט נסחו את דבריכן בכתב ובע"פ באופן שיבהיר מה אתן מבקשות / דורשות, ללא מילים מתנצלות ומקטינות !

מקווה שמצאתן עניין ותיישמו במהרה !💪

הקטנה וביטול עצמי אצל נשים