לאו צ'ה
גם מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד קטן...
גם אני עברתי שינוי, בצעדים קטנים... אבל בטוחים ונחושים!

לפני מספר שנים הרגשתי בתקיעות. אני מכירה את התחושה הזו מקרוב, ומכאן שגם בליווי אנשים בתהליכי שינוי, אני מביאה הרבה מאוד מהתובנות אותן למדתי על עצמי.
לאורך 25 שנות קריירה של ניהול משאבי אנוש אהבתי כמעט כל יום בעבודה שלי, אהבתי את החברות שעבדתי בהן, היתה לי תשוקה אדירה למקצוע ולהשפעה שיצרתי בכל מקום בו הייתי. כל החיים התנהלתי לאורן של מטרות שהגדרתי לעצמי.
בתחילת דרכי המקצועית המטרה שלי היתה: לעבוד בחברת הייטק ושיהיה לי רכב חברה ! אז התקבלתי ל RAD והיה לי רכב חברה (-:
אחרי 3 שנים כרפרנטית משאבי אנוש, החלטתי שהתפקיד הבא שלי יהיה ניהולי, והצטרפתי לחברת ברק 013 לנהל את הגיוס בתקופה הכי מאתגרת של הקמת החברה.
וכשרציתי להיות סמנכ"לית משאבי אנוש בסטארט אפ - עברתי ל ATRICA, PICSCOUT ואז ל ARRIS - חברה גדולה יותר, גלובלית יותר, ניהול עובדים ב 5 סייטים שונים בעולם, כשבאחריותי 1000 עובדים, ובהמשך ניהלתי משאבי אנוש כחברת הנהלה בעוד 2 סטרטאפים מבטיחים...
וכך כל פעם הגדרתי מטרה חדשה וכבשתי אותה...עד שלקראת גיל 50 הבנתי שאת כל המטרות שלי השגתי בהצלחה, אבל עכשיו - אין לי מטרה. הייתי מתוסכלת, הרגשתי תקועה. הרגשתי שכבר "עשיתי וראיתי הכל" בעולם של ניהול משאבי האנוש.
עם התחושה הזו חיפשתי דרך להעשיר את סל הכלים שלי כמנהלת משאבי אנוש, וכך הגעתי ללמוד אימון (COACHING). באופן מפתיע (או לא), משם הגיעה נקודת האור (-: שם הבנתי שאני חייבת לעשות שינוי, כי רק כך אוכל לייצר לי תשוקה חדשה לשנים הבאות בקריירה.
מהרגע שנפל האסימון ועד שאזרתי אומץ לעשות שינוי ולעזוב את כלוב הזהב של ההייטק לטובת יציאה לדרך עצמאית כמאמנת, עברו 3 שנים.
אז התחלתי בצעדים קטנים ונחושים, והנה אני פה (-: